בהמשך לפוסט על רביעיית המיתרים הראשונה שלי, הנה פוסט נוסף לרגל יום הולדתה ה־40 של סונטה מס' 1 לפסנתר , שנכתבה בשנת 1985. למטה תוכלו למצוא שתי גרסאות: האחת – בנוטציה מודרנית באמצעות תוכנת Dorico, עם נגינת התוכנה; והשנייה – כתב־היד המקורי שלי, בביצועה של הפסנתרנית החיפאית רותי ריבק ז״ל. ההקלטה החיה לקוחה מקונצרט שערכנו בעין הוד בשנת 1986, " צליליות במימד חדש – שבעה מלחינים מגישים לקט מיצירותיהם ". זהו גם ביצוע הבכורה של הסונטה — ולמעשה הביצוע היחיד שלה עד היום. היצירה הייתה עבורי תחנה משמעותית: זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניסיתי לכתוב יצירה רב־פרקית של ממש, סונטה בת שלושה פרקים. היא הייתה גם היצירה השנייה בלבד שלי שבוצעה והוקלטה בקונצרט. תודה על ההאזנה, ואשמח לכל תגובה או מחשבה שעולה לכם דוריקו – תיווי והדמיה כתב יד והקלטה חיה מ-1986
כמו רבים מהמלחינים, במהלך השנה האחרונה מצאתי את עצמי נאלץ ללמוד תוכנת תיווי חדשה – Dorico. במשך למעלה מ- 30 שנה התרגלתי להלחין באמצעות Finale והנה הם החליטו לסגור את החברה, ונתנו דיל טוב לעבור לדוריקו. אני מוכרח להודות שהמעבר הזה לא קל בכלל, והיו לא מעט רגעים בהם התחרפנתי ונראה לי שדוריקו פשוט מנסה להטריף אותי, ולא מסוגלת לעשות אפילו את הדברים הפשוטים ביותר. זה היה מאוד מתסכל, כי אני מלחין באמצעות התוכנה, לא רק מעתיק תווים. אולי 80% מההלחנה שלי נעשה מול המסך, ועוד 10% מול הדף, ועוד 10% ליד הפסנתר. בעצם, יש עוד חלק נכבד של הלחנה בהליכה, ובמחשבה, ואפילו בשינה, אבל זה כבר קשה לכימות. כך שהקשר האינטימי עם התוכנה מהווה מרכיב מהותי בתהליך ההלחנה, ובמקום להיות עסוק במוזיקה נאלצתי להתעסק בלחפש פתרונות לשאלות טכניות לגמרי שדוריקו נראה שלא מסוגל לספק. הייתי קרוב לייאוש, כמעט הסכמתי לרעיון שאמשיך להשתמש בפינלה עד כמה שניתן. טיוטוריאלז וסרטונים לא ממש עשו את העבודה. על פניו דוריקו קלה וידידותית, אבל לא למי שרגיל לעבוד בצורה אחרת! אז צץ בי רעיון, אולי לשנות גישה, לא לקפוץ ישר להלחנה – את היצירות הא...
Comments